כולנו חווים רגשות שליליים שאנחנו לא אוהבים לחוות: בין אם זה לחץ לפני מבחן או ראיון עבודה, כעס על חבר או קרוב משפחה, או אפילו לקוח שעצבן אותנו…
עכשיו, זה בסדר לחוות רגשות שליליים לפעמים – זה טבעי שנכעס, נתעצבן, נפחד, נהיה עצובים, או נילחץ במצבים מסוימים: הבעיה מתחילה כשאנחנו נותנים לרגש להשתלט עלינו, לרמה שהוא יכול ללוות אותנו לכמה שעות, ולפעמים להרוס לנו את כל היום (או אפילו השבוע) – והרבה פעמים זה מרגיש שאנחנו לא יכולים לעשות איתו כלום…
אבל האמת היא שיש פתרון, ובמאמר הזה אתם הולכים לגלות אותו:
למה אנחנו מרגישים רע
לפני שנדבר על הפתרון, אנחנו רוצים קודם להבין למה אנחנו מרגישים עצובים, כועסים, לחוצים, או כל רגש אחר שגורם לנו להרגיש רע:
רובנו חושבים שהסיבה שזה קורה, היא בגלל אירוע מסוים שחווינו – בין אם זה מבחן שנכשלנו בו, ראיון עבודה, משהו שראינו בטלוויזיה, או אולי משהו שמישהו אמר לנו…
אבל למרות שזה אולי נשמע הגיוני – זה לא בדיוק מה שקורה באמת: למעשה, אם יצא לכם להיחשף לעולמות האימון והטיפול (פסיכולוגיה, NLP, וכדומה), אולי כבר שמעתם על מודל אפר"ת –
למי שלא מכיר, מדובר במודל שמסכם ב-4 שלבים את התהליך הפנימי שאנחנו עוברים מהרגע שאנחנו נחשפים לאירוע, ועד שאנחנו מגיבים אליו:
אם נסתכל על מודל אפרת, יש שלב אחד שנמצא בין האירוע לבין הרגש שאנחנו חווים, וזאת הפרשנות – כלומר, אנחנו לא כועסים בגלל אירוע או חוויה שקרתה לנו, אלא בגלל האופן שבו אנחנו מפרשים את החוויה הזאת בראש שלנו:
לצורך העניין, דוגמה לפרשנות אפשרית לאירוע היא "אם הוא לא ענה לי לטלפון אז הוא שונא אותי" – במקרה הזה, האירוע הוא שמישהו לא ענה לי לטלפון, וזה גרם לי להרגיש רגש רע כלשהו, אולי כמו עצב או דחייה – אבל עצם זה שהוא לא ענה לי לטלפון זה לא מה שגרם לי להרגיש רע, אלא זה העובדה שאני מאמין שזה בגלל שהוא שונא אותי…
כלומר, אם הייתי מאמין שהוא לא ענה לי לטלפון כי הוא עסוק במשהו אחר – כנראה שהייתי חווה רגש אחר, אולי כמו הערכה על זה שהוא מרוכז בעניינים שלו ולא מתפתה להסחות דעת… יותר מזה, זה יכול לגרום לי לאהוב אותו יותר, כי אני יודע שמתי שאני אפגש איתו ואשוחח איתו – הוא יהיה מרוכז בי ובשיחה שלנו, ולא ייתן לשום דבר להפריע לנו 🙂
האמת שכתבתי קצת על פרשנות גם במאמר על איך ליצור משמעות בחיים, ועל זה שהמשמעות לא נוצרת באופן ישיר מהפעולות שאנחנו עושים, אלא מאיך שאנחנו מרגישים בנוגע לפעולות האלה – במילים אחרות, הפרשנות קובעת איך נרגיש, ולא האירוע עצמו.
הדרך להתמודד עם רגשות שליליים
הצעד הראשון מתחיל במודעות, כלומר להבין שאנחנו מרגישים או מגיבים בצורה מסוימת לא בגלל משהו שקרה לנו, אלא בגלל הפרשנות שלנו למה שקרה:
למרות שיש דרכים לטפל ברגש באופן ישיר, הרבה פעמים נעדיף להתמקד בפרשנות, כי ברגע שנשנה אותה, השינוי יישאר גם אם נחווה אירועים דומים בעתיד, מאחר ונתחיל לפרש את כולם בצורה שונה (וחיובית יותר).
הדרך לעשות את זה, דומה מאוד לדרך שבה אנחנו מפרקים אמונות מגבילות (שזה די הגיוני אם נתחשב בזה שפרשנויות שליליות בדרך כלל בנויות מאמונות מגבילות):
כלומר, אנחנו רוצים להטיל ספק בפרשנויות שגורמת לנו לייצר ולתחזק רגשות שליליים – ולמצוא הוכחות לזה שהם לא בהכרח נכונות:
אם ניקח למשל את הפרשנות ש"אם הוא לא ענה לי לטלפון אז הוא שונא אותי", נוכל לשאול: באמת? זה בהכרח אומר שהוא שונא אותי? יכול להיות שהייתה סיבה אחרת שהוא לא ענה לי לטלפון? אולי הוא היה עסוק? אולי הוא מיהר ולא רצה שנעשה את השיחה "על רגל אחת"? אולי קרה לי שלא עניתי למישהו לטלפון למרות שאני לא שונא אותו (או אפילו ממש אוהב אותו)?
כמובן שזה לא בהכרח מוכיח שהפרשנות הזאת לא אפשרית, אבל זה כן מוכיח שיש גם אפשרויות אחרות – ואם אנחנו לא באמת יכולים לדעת מה נכון, אז למה שניקח את זה דווקא לכיוון השלילי?
נכון, הרבה פעמים קל להיסחף לזה – אבל מספיק שנהיה מודעים לזה, ונתחיל לשים לב לפרשנות שלנו לאירועים שקורים לנו, ונוכל להחליף אותם בפרשנות טובה יותר – לא בשביל הצד השני – אלא בשביל שאנחנו נרגיש טוב יותר עם עצמנו, ולא נישאב יותר מדי לרגשות שליליים 🙂