הסיבה מס' 1 לקונפליקטים פנימיים (אל תעשו את הטעות הזאת)

לא משנה כמה מודעות עצמית פיתחנו, כמה ספרים קראנו, או כמה עברנו תהליך ופריצות דרך בחיים שלנו – סביר להניח שעדיין נחווה קונפליקטים פנימיים בהרבה מצבים, כמו דילמות והחלטות גורליות שאנחנו מקבלים, התלבטות בין מקצועות, או כמובן בין שני קצוות שונים כמו אם לעשות אימון בחדר כושר, או לצאת למסעדה עם חברים… 
 
כל ויכוח פנימי כזה שיש לנו עם עצמנו, שגורם לנו להרגיש אנחנו נלחמים עם עצמנו – ומושך אותנו לכיוונים שונים – נקרא גם קונפליקט פנימי, ולרוב זה גורם לנו להרגיש רגשות כמו לחץ, עומס, בלבול, כעס, תסכול ועוד… 
 
עכשיו, לחוות קונפליקטים פנימיים פה ושם זה בסדר, וגם אם זה קורה קצת יותר זה לא בהכרח דבר רע (יכול להיות שאנחנו בתקופה עמוסה עם מלא שינויים, אז הגיוני שיצופו לנו קונפליקטים פנימיים בתקופה כזאת…) 
 
הבעיה מתחילה שהדרך שבה אנחנו מתמודדים איתם לא ממש עוזרת אותנו: יותר מזה, הדרך שבה רובנו מנסים להתמודד עם קונפליקטים פנימיים גורמת לנו להרגיש אפילו גרוע יותר, ורק מעצימה את הקופנליקטים הפנימיים שלנו… 
 

הטעות מס' 1 בנוגע לקונפליקטים פנימיים 

הסיבה שזה קורה, היא שהדרך שבה רובנו רגילים להתמודד עם קונפליקטים פנימיים ובעיות שגויה מהיסוד שלה – בדרך כלל, כשאנחנו מנסים להתמודד עם קונפליקט פנימי כלשהו, או עם הרגל או רגש שמפריע לנו – אנחנו מנסים להילחם בו: 
 
כלומר, אנחנו מנסים להיאבק בו בעזרת כוח רצון, ולפעמים אנחנו אפילו מאשימים את עצמנו, וכועסים על זה שיש בנו את הרצון לוותר על אימון, לראות נטפליקס, לצאת עם חברים במקום ללמוד למבחן, או כל דבר אחר שאנחנו מאמינים שפוגע בנו… 
 
סיבה אחת שזה קורה היא שאנחנו מאמינים שיש בנו חלק בעייתי (כמו שהסברתי בפוסט הזה), נגיד שיש בנו חלק דחיין שהוא אחראי לזה שאנחנו לא הולכים לחדר כושר ומתעצלים ללמוד, או שיש בנו חלק פחדן שבגללו אנחנו לא מפחדים לעזוב את העבודה שאנחנו שונאים, או לצאת להכיר בני זוג פוטנציאלים… 
 
דוגמה טובה לזה היא שהרבה אנשים (בעיקר מתחום ההתפתחות האישית) משתמשים במושג כמו "הקול בראש" שמנסה לעצור אותנו ולמנוע מאיתנו להתפתח, ומאמינים שצריך להשתיק אותו ולעשות דווקא את מה שהוא רוצה שנימנע ממנו – 
 
למרות שזה יכול לעבוד לפעמים, במיוחד בטווח הקצר – אם לאורך זמן יש בנו קול שעולה שוב ושוב ואנחנו ממשיכים להשתיק אותו ולהתעלם ממנו – זה יוציא אותנו מאיזון ויכניס אותנו לקונפליקטיים פנימיים חזקים יותר… לכן, חשוב שנמצא פתרון יציב שיעבוד לטווח ארוך: 
 

הדרך הנכונה להתמודד עם קונפליקטים פנימיים 

במקום לנסות לשנות "בכוח" את ההתנהגות שלנו, אנחנו רוצים לזהות מה באמת גורם לבעיה, ולפתור אותה מהשורש: 
 
האמת היא, שלכל חלק שלנו יש סיבה לעשות את מה שהוא עושה: גם אם זה לא תמיד נראה ככה – כל דבר שאנחנו עושים, אפילו ההרגלים הגרועים ביותר שאתם יכולים לדמיין – נועדו לעזור לנו באיזושהי צורה, גם אם אנחנו לא מודעים אליה, וגם אם זה לא באמת עוזר לנו כמו שהוא מנסה… 
 
כלומר, כשאנחנו מנסים לכפות על עצמנו להיפטר מההרגלים האלה בעזרת כוח רצון, מבלי לנסות להבין את המוטיבציה האמיתית שגורמת לנו לפעול ככה – אנחנו מתעלמים לגמרי מתשוקה או רצון פנימי שיש לנו… 
 
שוב, אנחנו לרוב לא יודעים את זה, וזאת בדיוק הבעיה – כי בפועל זה מה שקורה, וזה מעצים את הקונפליקטים הפנימיים שאנחנו חווים אפילו יותר! 
 
דרך טובה להמחיש את זה, היא להתייחס ל"חלק הבעייתי" בתור בן אדם: אם ננסה להשתיק בן אדם שאנחנו לא מסכימים אותו, ונתקוף אותו ונזלזל בו – סביר להניח שזה יצית ויכוח סוער יותר, או שלפחות הוא ייסגר בעמדה שלא ולא יהיה מוכן להקשיב לנו… 
 
לעומת זאת, ברגע שננסה להבין אותו לעומק, להקשיב לו באמת, ולרדת לסוף דעתו – יהיה לנו הרבה יותר קל להגיע להסכמה, ולמצוא דרך חלופית שתתאים לשני הצדדים, נכון? 
 
זה בדיוק אותו דבר עם החלקים הפנימיים שלנו: אז במקום לנסות "להרוג" או "להשמיד" את החלקים שגורמים לנו לפעול בצורה שאנחנו לא אוהבים, או גורמים לנו להרגיש רע – אנחנו רוצים ללמוד להקשיב להם, ולהבין מה הצורך שהם מנסים לממש בזה… 
 
בסופו של דבר, נגלה שהם רק מנסים לדאוג לטובתנו – וברגע שנזהה אותם ואת המטרה שלהם, נוכל למצוא דרכים טובות יותר להגיע לשם מבלי לפגוע בעצמנו 🙂