זוכר את שביזות יום א'?
את השחיקה והעייפות של כל השבוע והציפייה ליום חמישי?
בזמן שבעיקר בצבא התרגלנו למנטליות של לחיות מסופ"ש לסופ"ש –
הרבה אנשים ממשיכים לפעול באופן דומה גם בחיים שלהם:
הם קמים כל בוקר לעבודה שהם לא סובלים [או לפחות לא מתים עליה יותר מדי],
הם מתים שהיום ייגמר כדי שיוכלו לחזור הביתה,
וכמובן מחכים לסופ"ש כדי שסוף סוף יוכלו לנוח וליהנות קצת…
[לפחות כמה שאפשר]
הבעיה היא,
שגם אם הם באמת מצליחים ליהנות בסופ"שים –
הם עדיין מעבירים את רוב הזמן שלהם בעייפות, שביזות, ושעמום…
חשבת פעם על זה שאולי אפשר לחיות את החיים שלך אחרת?
אולי אתה לא חייב לעבוד בעבודה שאתה לא סובל כל יום למשך כל השבוע?
אולי אפשר לעבוד במשהו שאתה אשכרה אוהב לעשות?
אולי אפשר לעבוד במשהו שתקום בבוקר ותרצה לעבוד בו?
וכמובן שאתה לא חייב להגביל את עצמך לעבודה:
הרבה אנשים שנהנים מהחיים שלהם עושים את זה דווקא כבעלי עסקים –
הם מקימים עסק, בונים אותו לרמה שהוא מייצר להם הכנסה גבוהה עם מינימום מאמץ מצדם, וברגע שזה קורה?
הם יכולים לחיות איך שהם רוצים,
לעשות את מה שהם אוהבים –
והעסק ממשיך להכניס כסף.
אבל גם אם אתה לא רוצה להקים עסק,
ואתה מעדיף להיות שכיר – אתה יכול למצוא את עבודת החלומות שלך:
- כזו שמלהיבה אותך ומעוררת בך תשוקה
- כזו שמאפשרת לך להתקדם ולהתפתח ברמה האישית
- וכזו שתהנה לקום כל בוקר וללכת לעבוד בה
אתה יכול [וצריך] למצוא עבודה שמספקת לך את כל אלה –
כזאת שגורמת לך להרגיש שלעשייה שלך יש משמעות,
ושאתה באמת נהנה לעבוד בה, ולא רק בשביל הכסף –
אלא בשביל הסיפוק, ההגשמה, וההנאה שלך.
