"השתחררת? בוא תעשה תואר!"
אנחנו שומעים מסרים כאלה כל הזמן:
אני באופן אישי נתקלתי בלא מעט פרסומות כאלה בפייסבוק…
[ואולי גם אתה]
בכל מקרה, זאת רק דרך אחת שבה זה קורה –
אנחנו מקבלים מסרים דומים מכל מיני גורמים בסביבה שלנו:
- ההורים שלנו
- משפחה מורחבת
- מורים
- מפקדים
- ואפילו מוסדות להכוונה
באופן כללי, נדמה שהשיח בחברה מוביל את כולנו למסלול קבוע,
שאומר שצריך לעשות תואר ולמצוא עבודה בטוחה עד הפנסיה…
עכשיו, המסלול הזה אולי מתאים לחלק מהאנשים –
אבל בטח לא לכולם:
ויותר מזה, הבעיה הכי נפוצה עם המסלול הזה [ועם צורת החשיבה שמלווה אותו] –
היא שזה מכניס אותנו למעגל העבדות.
תחשוב על זה רגע…
עד לא מזמן היית בתוך מסגרות ששתו לך את הדם,
וסוף סוף יש לך חופש אמיתי:
אתה אדון לעצמך, לזמן שלך, ולחיים שלך –
ואתה זה שבוחר מה לעשות איתם…
אבל אם אתה ממשיך ללכת במסלול קבוע,
רק בגלל ש"זה מה שצריך לעשות" –
במה זה שונה מבית הספר ומהצבא?
אתה פשוט נכנס למסגרת חדשה. להתחייבות חדשה.
רק שהפעם זה לא 3 שנים ודי – זה נמשך עד הפנסיה!
אתה באמת רוצה להישאר עבד עד הפנסיה??
שוב, זה לא אומר שאסור ללכת במסלול הזה –
פשוט יש משהו שאתה צריך להבין קודם:
עד היום חינכו אותנו לחשוב במובן של "מה אני רוצה לעשות בחיים?",
שזה בסדר ויש לזה מקום –
יחד עם זאת, יש משהו שחשוב להבין עוד לפני, וזה "איך אני רוצה לחיות?"
כי השאלה "מה אני רוצה לעשות?", או בגרסה אפילו פחות טובה שלה –"מה אני רוצה ללמוד?",
מניחה מראש שיש משהו שאתה רוצה לעבוד בו למשך רוב החיים שלך…
לעומת זאת,
השאלה "איך אני רוצה לחיות?" נותנת מקום לעוד המון אפשרויות אחרות,
והכי חשוב – לאפשרויות שאתה באמת רוצה.
כאן אתה לא מחפש את המקצוע הכי מהנה,
אלא את החיים הכי מהנים.
וזה הצעד הראשון כדי לצאת ממעגל העבדות:
כי רק ברגע שתגדיר לעצמך את החיים שאתה רוצה לחיות –
תוכל להתחיל להגשים אותם, ולהגיע לחופש אמיתי.
