fbpx
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
girl-1192032_1920

רשתות חברתיות – טוב או רע, ואיך זה (באמת) משפיע עלינו?

אני בטוח שכבר יצא לכם לשמוע כמה דעות על רשתות חברתיות, ואיך זה משפיע על החיים שלנו (בין אם לטובה או לרעה) – אחת השאלות שעולות בנושא, היא האם רשתות חברתיות באמת משפרות את העולם, או שהם עושות לנו יותר נזק מתועלת ופוגעות בחיים שלנו? 
 
מצד אחד, יש את כל הטענות שרשתות חברתיות הם הרסניות לחיים שלנו, ושהם יותר כמו הסחות דעת שמפריעות לנו להתרכז במטרות שלנו ולהיות ממוקדים – 
 
ואם ניקח את זה יותר רחוק, יש כאלו שאומרים שזאת אחת הבעיות של הדור שלנו, ואחת הסיבות שאנחנו כל היום בטלפונים ובמחשבים, שאנחנו זקוקים לגירויים חדשים כל הזמן, ושאין לנו סבלנות ואנחנו רוצים לקבל הכל מהר… (באופן אישי אני לא חושב שזה קורה רק לדור שלנו, אבל קיימת תפיסה שאצלנו זה קצת יותר בולט) 
 
מצד שני, יש אנשים שאומרים הרשתות החברתיות מצליחות לחבר בין אנשים, ושהרבה יותר קל לנו לשתף דברים עם החברים שלנו, להכיר חברים חדשים שגרים בעיר אחרת (או אפילו בקצה השני של העולם), לצרוך מידע ותכנים שמעניינים אותנו, והרבה יותר קל לפרסם את העסק / בלוג / אתר שלנו, או לפרסם מסרים שאנחנו מאמינים בהם וליצור השפעה בתור יחידים… 
 
ואם נשליך את זה רגע על הדור שלנו – יש הרבה כאלה שאומרים שאנחנו הרבה יותר פעילים מבחינת עשייה חברתית, שאנחנו יוזמים דברים חדשים, ושחשוב לנו להשפיע ולעשות שינוי חיובי במדינה ובעולם – והרבה מזה קורה בזכות הרשתות החברתיות, שמנגישות לנו הרבה מהדברים האלה… 
 

רשתות חברתיות – כן או לא? 

אז אמרנו שמצד אחד, הרשתות החברתיות יכולות להסיח את דעתנו ולפגוע ביכולת שלנו להתמקד במה שאנחנו רוצים ולהשיג את המטרות שלנו – ושמצד שני, הם מנגישות לנו הרבה דברים טובים כמו חיבור עם אנשים חדשים, שיתוף חוויות, פרסום עסקים ופרויקטים, ובאופן כללי מאפשרות לנו לגעת ולהשפיע על הרבה יותר אנשים… 
 
אז מה באמת נכון ומה לא? כדאי להשתמש ברשתות חברתיות, או שעדיף להימנע מהם? התשובה היא, ששניהם נכונים בו זמנית. 
 
מן הסתם, אם נשתמש ברשתות חברתיות במינון הנכון ובצורה הנכונה, זה יכול לשפר את החיים שלנו ולעשות לנו טוב. 
וכמובן, שאם נשתמש בהם יותר מדי, זה ייפגע בנו ויעשה לנו יותר נזק מתועלת. 
 
בדיוק כמו שלאכול משהו בחוץ, או לצאת לחופשה מדי פעם יכול להיות מדהים ומרענן – אבל אם נעשה את זה כל יום, כנראה שנפשוט רגל… 
 
בסופו של דבר, רשתות חברתיות הם בסך הכל כלי.  

רשתות חברתיות - כלי שאנחנו בוחרים איך להשתמש בו

מה שקובע אם זה טוב או רע, זה הדרך שבה אנחנו משתמשים בו: זה כמו שאפשר להשתמש בסכין כדי לדקור ואפילו להרוג, אבל אפשר להשתמש בו גם כדי לחתוך סלט. הסכין היא עדיין סכין. במקרה אחד עושים בה שימוש נוראי, ובשני עושים בה שימוש לגיטימי ואפילו חיובי. 
 
בדיוק באותו אופן, אפשר להשתמש בפייסבוק כדי לפגוע באחרים ולהעליב אותם, או אפילו לעשות חרם – אבל אפשר גם להצטרף לקבוצות מעניינות ולהכיר אנשים חדשים, שלא בהכרח היה יוצא לנו להכיר אותם בחוץ. 
 
או שאפשר לקרוא פוסטים מסיתים או תגובות שליליות של אנשים (נגיד בפוסטים על פוליטיקה), אבל אפשר גם להקשיב לפודקאסטים, סרטוני מוטיבציה, ולצרוך תכנים מעצימים. 
 
במילים אחרות, ההשפעה של רשתות חברתיות תלויה בהקשר ובמינון: 
הקשר – איזה שימוש אנחנו עושים בהם. 
מינון – באיזו כמות ותדירות אנחנו משתמשים בהם. 
 
כלומר, אם נשתמש ברשתות חברתיות בדרכים שעוזרות לנו ועושות לנו טוב, ונעשה את זה במינון שמשתלב עם העשייה היומיומית שלנו ולא פוגע בה או בא על חשבון דברים חשובים אחרים – אנחנו בהחלט יכולים להמשיך להשתמש ברשתות החברתיות, בלי להרגיש רע בנוגע לזה. 
 

כמה כדאי להשתמש ברשתות חברתיות? 

בגדול, הרעיון הוא למצוא את האיזון שמתאים לנו, ואני לא יכול להגיד לכל אחד מכם כמה הוא צריך להשתמש ברשתות החברתיות ובאיזה אופן. 
 
לצורך העניין, יש אנשים שאומרים שעדיף להתנתק לגמרי מרשתות חברתיות – וזה יכול להיות מעולה, וזה כנראה באמת עובד מעולה בשבילם אם הם ממליצים על זה… העניין הוא, שזה לא בהכרח מתאים לכולם, ובסוף אנחנו רוצים למצוא את האיזון שהכי מתאים לנו אישית. 
 
לכן, מה שאני מציע זה להציב לעצמנו גבולות שיעזרו לנו לוודא שאנחנו ממשיכים להתפתח ולהתקדם ולמטרות שלנו, ולוודא שאנחנו לא סוטים מהמסלול. 
 
הנה כמה דוגמאות לגבולות שאפשר להציב בנוגע לזה: 
1. כמות זמן – כמה שעות אנחנו רוצים לגלוש ברשתות החברתיות (נגיד שעתיים ביום, או 5 שעות בשבוע). 
2. תדירות – כל כמה זמן אנחנו רוצים לגלוש ברשתות החברתיות (למשל, להיכנס פעמיים ביום, נגיד בבוקר ובערב, או להיכנס כל סופ"ש). 
3. שימושים – להגדיר מה כן לעשות ברשתות החברתיות ומה לא (למשל, כן להקשיב לפודקאסטים של התפתחות אישית, לא לקרוא פוסטים על חדשות ופוליטיקה). 
 
בנוסף, אפשר להציב גם גבולות שלא קשורים לרשתות החברתיות, נגיד לשריין לעצמנו זמן או להגדיר כמות שעות שאנחנו מקדישים לעבודה, או להגדיר מטרות או משימות שאנחנו רוצים להשלים לפני שניכנס לרשתות החברתיות. 
 
אפשר לשלב כמה סוגים של גבולות ביחד, ואפשר גם שלא. מה שחשוב זה שתמצאו לפחות גבול אחד שעוזר לכם, גם אם זה אומר לחשוב על גבולות יצירתיים משלכם – העיקר שזה מתאים לכם, מקדם אתכם לאן שאנחנו רוצים, ומאפשר לכם ליהנות מהדרך 🙂

תשתפו אותי ב..

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

המשך קריאה

אולי יעניין אותך גם...

5 מיומנויות חובה לחיילים משוחררים

בתור חיילים משוחררים, הגיוני שניתקל בהרבה אתגרים ודילמות אחרי השחרור – כמו מה ללמוד, איפה לעבוד, מתי (ואם) כדאי לטוס, ועוד… הרעיון הוא, שבדרך כלל אנחנו

תשתפו אותי ב..