הרבה פעמים נדמה שחיילים משוחררים מחפשים רק את הזמן ליהנות מהרגע ולחיות את ההווה. העניין הוא, שבשביל למצוא איזון בחיים לאורך זמן, אנחנו זקוקים גם למימוש עצמי והגשמה.
אם אנחנו נהיה מרוכזים רק בליהנות בהווה ולחיות את הכאן ועכשיו – אנחנו נישאר תקועים במקום ולחיים שלנו לא תהיה יותר מדי משמעות… לעומת זאת, ברגע שאנחנו שואפים להתקדם במקביל ובונים את העתיד שלנו (ואת עצמנו), הרבה יותר קל לנו ליצור תשוקה ומשמעות בחיים שלנו ולחוות מימוש עצמי אמיתי.
כמובן שחשוב לשלב בין הנאה בהווה והשקעה בעתיד בו זמנית, רק שבמאמר הזה אנחנו נתמקד בעיקר במימוש עצמי, ונבין איך בתור חיילים משוחררים אנחנו יכולים להתחיל לחוות מימוש עצמי כבר עכשיו בעזרת הצעדים הנכונים.
רק לפני זה, חשוב שנשים לב ממה אנחנו רוצים להיזהר…
הטעות שמונעת מחיילים משוחררים לחוות מימוש עצמי אמיתי
למרות שמימוש עצמי אכן מגיע מהתקדמות – התקדמות בצורה הלא נכונה יכולה להוביל דווקא ללחץ ותסכול. הרבה פעמים אנחנו מתקדמים מתוך לחץ סביבתי, או מחשבה שאנחנו "אמורים" לרצות מטרה מסוימת או להתקדם בקצב מסוים…
כלומר, זה לא מספיק רק להתקדם – חשוב גם לוודא שאנחנו עושים את זה מהמניעים הנכונים, ומתקדמים בכיוון שבאמת מתאים לנו. בדיוק בשביל זה, ריכזתי במאמר הזה 4 צעדים למימוש עצמי לחיילים משוחררים, שיעזרו לנו לצאת מהבלבול ולוודא שאנחנו מתקדמים למקום הנכון:
1. למידה נצחית
אחת הבעיות הנפוצות של חיילים משוחררים, זה שהרגילו אותנו לציית לחוקים והוראות מסוימות, והכינו את רובנו למסלול מאוד ספציפי באזרחות. הבעיה היא, שזה גורם לנו הרבה פעמים ללכת במסלול הזה ולעשות הכל "לפי הכללים", מבלי להפעיל שיקול דעת או להטיל ספק במה שאמרו לנו – מה שגורם לנו למצוא את עצמנו מתקדמים למקום שאנחנו לא באמת רוצים להיות בו…
זאת הסיבה שאנחנו רוצים לשמור על ראש פתוח ולהיות מוכנים להטיל ספק במה שאנחנו יודעים עכשיו, למען מידע אחר שעשוי לקדם אותנו בצורה טובה יותר לאן שאנחנו רוצים.
הדגש הכי חשוב כדי לעשות את זה, הוא לפתח מיינדסט של "למידה נצחית" – כלומר, הלמידה לא מסתיימת אחרי בית הספר או האוניברסיטה, ואנחנו רוצים ללמוד ולגלות דברים חדשים כל הזמן, לא משנה באיזה שלב אנחנו נמצאים בחיים שלנו.
2. להגדיר חזון וערכים
אם לא תהיה לנו מטרה שאנחנו שואפים אליה, או ערכים שאנחנו פועלים לפיהם – סביר להניח שנתבלבל ונאבד את עצמנו מהר מאוד…
אחת ההמלצות הראשונות שלנו לחיילים משוחררים זה להבין לאן הם רוצים להגיע ולהציב לעצמם חזון (כזה שמקדם מטרה שהיא גדולה יותר מעצמנו). בדרך כלל זה פותר את הבעיה של הבלבול אחרי צבא, ועוזר לנו למצוא כיוון ברור יותר באזרחות, כזה שמוסיף תשוקה ומשמעות לחיים שלנו.
בנוסף, אנחנו רוצים גם להבין מה מניע אותנו ומה באמת חשוב לנו בחיים, כדי שנוכל לקבל החלטות שבאמת מתאימות לנו ולוודא שאנחנו לא סוטים מהמסלול.
מה שכן, חשוב שנישאר קשובים לרצונות הפנימיים שלנו כל הזמן, ושנוודא שהחזון והערכים שלנו באמת עוזרים לנו לחיות חיים מלאים ומאושרים, ובמידת הצורך נהיה מוכנים לשנות או לעדכן אותם (ולא ללכת ראש בקיר רק בגלל שזה מה שהגדרנו בהתחלה).
3. ליצור לעצמנו הזדמנויות להשפעה
אחרי שיש לנו חזון ואנחנו יודעים לאן אנחנו הולכים – אנחנו רוצים ליצור לעצמנו הזדמנויות לקדם את החזון הזה ולהשפיע על אחרים. הרעיון הוא שמימוש עצמי לא מגיע בעקבות התוצאות שאנחנו משיגים, אלא בעקבות העשייה שלנו בדרך לשם, וההשפעה שלה על העולם.
בתור חיילים משוחררים, הרבה פעמים חסרות לנו ההזדמנויות האלה. לכן, אנחנו רוצים למצוא (או ליצור) הזדמנויות להשפיע לטובה על החיים של אחרים: למשל כמו התנדבות במקומות מסוימים, פרויקטים שאפשר לקדם, אינטראקציה עם אנשים אחרים, עבודה במקום עם משמעות, או כל דבר אחר שעוזר לנו להפוך את העולם למקום טוב יותר 🙂
4. התקדמות הדרגתית
אם נגדיר לעצמנו צעדים גדולים מדי, יהיה לנו קשה להתקדם (גם פיזית וגם מנטלית), וסביר להניח שנישאר תקועים במקום…
לעומת זאת, ברגע שאנחנו מגדירים לעצמנו צעדים קטנים ומתקדמים בצורה הדרגתית – הרבה יותר קל לנו להשתפר במה שאנחנו עושים ולהמשיך לדבוק בזה לאורך זמן, ובמקביל אנחנו נהנים יותר מהדרך כי יש לנו יותר "מיני הצלחות" שאפשר לחגוג, ושבאופן כללי נותנות לנו תחושת סיפוק והישגיות 🙂
יותר מזה, זה מאפשר לנו למדוד את ההתקדמות שלנו בצורה טובה יותר, ולדעת איפה אנחנו נמצאים ביחס למטרה.
מקווה שנהניתם וקיבלתם ערך מהמאמר, ואשמח לשמוע – לאיזה דגש הכי התחברתם?
