אנחנו יכולים להיות מאוד קשים עם עצמנו כשזה מגיע לכישלונות, ולכעוס על עצמנו עד היום בגלל טעויות שעשינו לפני הרבה זמן (לפעמים אפילו שנים!), ואפילו לחיות אותם כל יום מחדש… וכולנו יודעים שצריך ללמוד מטעויות ולתקן אותם, אבל משהו שם פשוט לא נותן לנו לשחרר את העבר, וזה אוכל אותנו מבפנים כל פעם מחדש…
העניין הוא, שזה לא באמת עוזר לנו לפתור את הבעיה – וזה אפילו יוצר בעיות חדשות: כי כשאנחנו מרגישים רע אז אנחנו בדרך כל עושים פחות, ממוקדים פחות, ויש לנו פחות אנרגיה (וגם את זו שיש לנו אנחנו מנצלים בפחות יעילות) – מה שגורם לנו להשיג תוצאות פחות טובות מבדרך כלל, ולרוב גם נותן פתח לטעויות…
בקיצור, זה יוצר מעגל שחוזר על עצמו, וגורם לנו להיכשל אפילו יותר, ולמטען הרגשי מהעבר להצטבר יותר ויותר – אבל יש דרך להתגבר על זה, ברגע שנלמד לשחרר את העבר וללמוד ממנו:
איך לשחרר את העבר (וללמוד מטעויות שעשינו)
הסיבה שזה קורה, היא שאנחנו לא תמיד יודעים איך ללמוד מטעויות בצורה נכונה, וגם כי אנחנו מתקשים להתגבר על הטעויות שעשינו בעבר, ומבחינה רגשית העבר עדיין ממשיך לרדוף אותנו… אבל האמת היא שאפשר להתגבר על זה, ברגע שניישם 4 צעדים פשוטים:
1. להבין שמותר להרגיש רע – זה בסדר להרגיש רע. זה בסדר לכעוס, להתעצבן, לבכות, להיות עצובים, לפחד, להילחץ, או להרגיש כל רגש אחר שהוא לא חיובי… אנחנו אנושיים, זה קורה לנו וזה בסדר. הרבה פעמים אנחנו רוצים להימנע מרגשות שליליים, שאנחנו מנסים להילחם בהם כדי שהם ילכו – אבל בפועל זה רק הולך ומעצים אותם…
אני מניח שקרה לכם שניסיתם להפסיק לחשוב על משהו, אבל רק מהמאמץ לנסות להפסיק זה גרם לכם לחשוב עליו יותר? אז זה בדיוק אותו דבר – הצעד הראשון שאנחנו רוצים לעשות הוא להכיל את הרגשות השליליים שלנו, ולאפשר לעצמנו לבטא אותם: אם אנחנו רוצים לבכות – לאפשר לעצמנו לבכות. אם אנחנו רוצים לצעוק – לאפשר לעצמנו לצעוק…
כלומר, אנחנו לא רוצים להרגיש רע בנוגע לזה שאנחנו מרגישים רע – ברגע שאנחנו מרשים לעצמנו לבטא גם רגשות שליליים, יהיה לנו הרבה יותר קל להתגבר עליהם ולהמשיך הלאה 🙂
2. ניתוק רגשי מהסיטואציה – אחרי שהבנו שמותר להרגיש רע לפעמים, ועכשיו אנחנו נותנים מקום גם לרגשות השליליים שלנו – אנחנו רוצים להתנתק מהסיטואציה שלגביה אנחנו מרגישים רע, ולבחון אותה מנקודת מבט שלישית: כלומר, לדמיין שהטעות או הכישלון שחווינו קורה לדמות אחרת, נגיד בסדרה או בסרט – ככה נוכל להתנתק מרגשות אשמה בנוגע לסיטואציה, ולבחון אותה בצורה נקייה ויעילה יותר – מה שיעזור לנו ללמוד ממנה בצורה טובה יותר.
3. דיוק הבעיה – אחרי שאנחנו בוחנים את הסיטואציה כאילו זה קרה למישהו אחר שלא קשור אלינו – אנחנו רוצים להבין בדיוק מה הייתה הטעות, כלומר איזו התנהגות או פעולה גרמה לזה לקרות: למשל, אם איחרתי לעבודה ביותר משעה, ובלילה לפני הלכתי לישון ב-5 – ההתנהגות הבעייתית הייתה ללכת לישון ב-5, ובזה אני צריך להתמקד.
ברגע שאנחנו מבינים בדיוק מה גרם לבעיה, אנחנו יכולים להפסיק להאשים את עצמנו במה שקרה, כי אנחנו מבינים שהבעיה היא לא בנו – ושהייתה התנהגות או פעולה ספציפית שגרמה לזה לקרות… בנוסף, ברגע שאנחנו מבינים מה עשינו פחות טוב, זה מאפשר לנו לתקן את זה ולפעול אחרת בפעם הבאה.
4. למצוא דרך חלופית ולנסות אותה – אחרי שהבנו בדיוק מה גרם לטעות, אנחנו רוצים להבין איך אפשר לשפר את זה ולתקן (ועכשיו זה הרבה יותר קל) – ואחרי שעשינו את זה, והצלחנו לחשוב על אפשרות טובה יותר, אנחנו רוצים גם לנסות אותה בחיים שלנו, ולוודא שזה באמת מקדם אותנו לאן שאנחנו רוצים…
כמובן שזה לא מבטיח שזה יהיה מושלם, אבל ככה החיים – אנחנו לא נוכל לספור את הטעויות שלנו על יד אחת, ורובנו נעשה המון טעויות (אלא אם לא ננסה בכלל, שזה הכי גרוע כי זה מבטיח שלא נתקדם ואפילו נתדרדר לאחור) – אבל גם אם נטעה שוב, ואנחנו בטוח נעשה עוד טעויות בעתיד (בין אם גדולות או קטנות) – נוכל ליישם מחדש את 4 הצעדים האלה כדי לשחרר את העבר ולהמשיך הלאה, וללמוד מטעויות בצורה נכונה…
הנוסחה הזאת עוזרת לי ללמוד מטעויות שאני עושה, ולשחרר את העבר מבלי לנטור לעצמי טינה על מה שקרה, ואני מאמין שהיא תעזור גם לכם – אולי כבר יצא לכם לנסות את זה בעצמכם? או שיש לכם רעיונות נוספים להוסיף? אשמח לשמוע 🙂
