fbpx
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
37776 (3626×5439)

5 דברים שלמדתי ב-2020 (שווה במיוחד לחיילים משוחררים)

אני בטוח ש-2020 הייתה שנה מאתגרת לכולנו, במיוחד בתור חיילים משוחררים – בין אם זה כי קשה למצוא עבודה ולחסוך כסף, שאנחנו לא יכולים לטול לחו"ל כמו שתכננו, או לצאת ולבלות כמו פעם, ובכללי יש הרבה אילוצים ושינויים שרק מכניסים אותנו לבלבול וגורמים לאי ודאות… 
 
העניין הוא, שלמרות שאפשר להגיד ש-2020 הייתה שנה קשוחה, ואני מאמין שהרבה חיילים משוחררים שיצאו לאזרחות בתקופה הזאת חוו את זה על הבשר שלהם, ואני מניח שגם הרבה חיילים משוחררים וותיקים יותר – אני בטוח שאפשר ללמוד ממנה הרבה דברים שיעזרו לנו בהמשך הדרך. 
 

מה הצלחתי ללמוד ב-2020 

אני בטוח ששמעתם משפטים כמו "מטעויות לומדים" או "מה שלא הורג אותך מחשל אותך", ועוד משפטים כאלה שאומרים שאפשר לצמוח מהקשיים שלנו. יכול להיות שאפילו שמעתם או קראתם משפטים כאלה בנוגע ל-2020, שניסו לעודד אתכם להסתכל על חצי הכוס המלאה ולהפיק את המקסימום מכל הבלאגן שהיה פה… 
 
העניין הוא, שאני מבין שזה לא כזה פשוט ללמוד מהקשיים שלנו, במיוחד שאנחנו עדיין חווים אותם, ושההשלכות הכואבות של 2020 עדיין משפיעות על הרבה מאיתנו… 
 
בדיוק בשביל זה, במקום להגיד לכם לחשוב חיובי או ללמוד מהקשיים והטעויות שחוויתם ב-2020 – החלטתי לשתף אתכם ב-5 דברים שאני למדתי ב-2020, בתקווה שזה יעזור לכם לשפר את החיים שלכם, ושתוכלו גם אתם להפיק את המקסימום מהדברים האלה: 
 
1. המטרה היא ליהנות מהדרך ולא לרדוף אחרי מטרות 
בהתחלה כשמצאתי כיוון בחיים והצבתי לעצמי שאיפות ויעדים, חשבתי שצריך לבחור בין להשקיע בעצמי ובעתיד שלי, לבין ליהנות בהווה ולחיות את הרגע. 
 
בתור אחד שהיו לו חלומות גדולים ורצון להיות משמעותי ולהשאיר חותם, בחרתי באפשרות הראשונה – הייתי בטוח שאני צריך להשקיע 100% מהזמן במטרות שלי, ו-0% מהזמן בתחביבים ובדברים אחרים… 
 
העניין הוא, שככל שהמשכתי בדרך הזאת, התחלתי להיכנס ללחץ פנימי ולשחיקה, ולהרגשה שאני תמיד צריך לעשות יותר ויותר – והתחלתי לאבד את הכיף מכל העניין הזה… 
 
אבל ברגע שהחלטתי שאני מציב לעצמי גבולות בעבודה, ומשלב דברים נוספים בחיים שלי – לא רק שזה לא באמת פגע בי, זה גם גרם לי להתמלא באנרגיה ולהיות יותר יצירתי, מה שעזר לי גם להיות יותר אפקטיבי בדברים שאני עושה ולומד, וגם אפשר לי ליהנות מהדרך במקביל, גם בעיסוק שלי וגם מדברים אחרים 🙂 
 
2. עדיף לעשות 80% מאשר לשאוף ל-100% שלא יגיע 
היו תקופות שממש פחדתי לשתף תכנים משלי, או שממש שברתי את הראש על כל מייל / מאמר / תוכן שאני יוצר… כלומר, הייתי חייב לעשות את זה כמה שיותר טוב, ולא יכולתי להרשות לעצמי להוציא משהו "לא איכותי" החוצה… 
 
העניין הוא, שכשאנחנו באים מתוך גישה של פרפקציוניזם, ומנסים לעשות את הדברים כמה שיותר מושלם, עם אפס טעויות, ומנסים להיצמד לכל הדקויות הקטנות – זה גם מכניס אותנו ליותר לחץ ולהרגשה שאולי אנחנו לא מספיק טובים, וזה גם מונע מאיתנו להתקדם בתכלס. 
 
כמובן, זה לא אומר שאנחנו רוצים לזלזל בעבודה שלנו – הרעיון הוא לתת את המקסימום שאנחנו יכולים כרגע. כמובן שנשאף להשתפר בכל פעם, אבל אנחנו לא נעצור את מה שאנחנו יכולים לעשות כרגע, רק בגלל שאנחנו רוצים להשתפר ולהגיע לרמה X או משהו כזה. 
 
3. כל דבר טוב דורש תהליך והשקעה 
כשאני אומר תהליך והשקעה, אני לא מתכוון להקרבה עצמית וויתור על הנאה בהווה – אני פשוט אומר שזה עשוי לקחת זמן. 
 
זה בהחלט יכול לעבוד גם אם נתקדם בצעדים קטנים ועקביים, וזה אפילו טוב יותר כי זה יציב ומאפשר לנו לשמר את ההתקדמות לאורך זמן, ולא בהכרח חייבים לעבוד 16 שעות כל יום כדי להשיג תוצאות טובות. 
 
מה שכן, אנחנו רוצים לזכור שזה יכול לקחת זמן – ולמרות שיש דרכים לקצר את הדרך ולחסוך לעצמנו זמן וטעויות, כדי להשיג דברים גדולים לאורך זמן אנחנו צריכים לעבור תהליך מסוים, ולא יקרה בעזרת "כפתור קסם" או "שיטת פלא" כלשהי. 
 
זאת גם אחת הסיבות שאנחנו רוצים לפתח סבלנות בדרך להצלחה, להבדיל מ"כוח רצון" שאולי יכול להיות מאוד אפקטיבי ולעזור במצבים מסוימים, אבל הוא לא יחזיק מעמד לאורך זמן אם לא נאהב את מה שאנחנו עושים ונהנה מהדרך… 
 
4. אי אפשר לברוח מאתגרים 
אם ננסה להתחמק מאתגרים מסוימים או "לעקוף" חולשות שלנו עם קיצורי דרך – הם יפגשו אותנו בחיים שלנו בדרך אחרת, או שהם ימנעו מאיתנו להשיג משהו מסוים. 
 
למשל, כשעבדתי במלון לפני הקורונה, הרגשתי הרבה לחץ וחוסר ודאות בסיטואציות מול הרבה אנשים, וחשבתי שזה בגלל שהסביבה האינטנסיבית והשגרה העמוסה משפיעה עליי (בשילוב עם נסיעות הלוך חזור), ושאני פשוט צריך להיות במקום אחר כדי להימנע מזה… 
 
טכנית, זה אולי היה נכון במובן מסוים, ויכול להיות שסביבה יותר רגועה וסבלנית (כמו אימון / טיפול / ייעוץ / הדרכה למשל) עוזרת לי לממש את עצמי בצורה טובה יותר – אבל הבעיה עצמה של הלחץ מול אותם סיטואציות עדיין נפתרה. 
 
היא אולי לא באה לידי ביטוי באותם דרכים, אבל זה עדיין משפיע על החיים שלי ומקשה עליי במצבים מסוימים, או מונע ממני לעשות דברים שחשובים לי… אז נכון להיום אני עובר תהליך ועובד על הדברים האלה, ואני בטוח שיש יותר מדרך אחת להתמודד איתם – אבל כן צריך ללכת לפחות בדרך אחת, אחרת זה ימשיך לפגוע בי או לפגוש אותי במקומות אחרים… 
 
5. המטרה היא לא לנצח, אלא להישאר במשחק לאורך זמן 
אני זוכר שבעבר כשנכנסתי לעולמות של התפתחות אישית, NLP, וכאלה, חלמתי להיות הכי טוב שאפשר, ורציתי להיות המאמן הכי תותח, הכי מפורסם, שעוזר לאנשים לעשות את השינויים הכי משמעותיים וגדולים – ברמה של מינימום טוני רובינס (מאמן ומרצה מפורסם להתפתחות אישית). 
 
היום, אני מבין שזה לא באמת משנה, והרעיון הוא לא להיות הכי טוב ומוצלח, או לנסות להשוות את הקצב וההתקדמות שלי ביחס לאחרים – אלא לעשות את הדברים בדרך שלי ובקצב שלי, ולעשות את זה בצורה כזאת שאני מצליח לשמר את ההתקדמות לאורך זמן ולהישאר במשחק – כלומר להשתפר כל הזמן, להגשים את החלומות שלי, וכמובן להישאר מאושר ומסופק וליהנות מהדברים הקטנים בדרך 🙂 
 
 
אלו הדברים שאני למדתי ב-2020. מקווה שגם אתם תוכלו ליישם את התובנות האלה, ושהם יעזרו לכם להפיק את המקסימום מהחיים שלכם… עכשיו, אשמח לשמוע מכם: מה הדבר הכי חשוב שלמדתם ב-2020? 

תשתפו אותי ב..

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

המשך קריאה

אולי יעניין אותך גם...

המרכיב החסר לחיים עם משמעות

המרכיב החסר לחיים עם משמעות

בצורה כזאת או אחרת, הרבה מאיתנו מחפשים משמעות לחיים שלנו –ולפעמים זה יכול להיות קשה למצוא אותה… מאחר וכל אחד תופס משמעות בצורה אחרת,אין תשובה

הדרך הנכונה לבנות את העתיד שלך

בגדול, אפשר להגיד שיש 2 קבוצות של חיילים משוחררים: 1. אלו שישר מתחילים ללמוד לפסיכומטרי ולתואר 2. אלו שלוקחים את הזמן וחוסכים ו/או מטיילים אחרי

5 טעויות נפוצות בבחירת תואר

5 טעויות נפוצות בבחירת תואר

בחירת תואר זאת אחת הבחירות הגדולות של חייל משוחרר, ואפשר לעשות הרבה טעויות – היום נדבר על 5 מהן כדי שנוכל להימנע מהן

תשתפו אותי ב..