אחת השאלות שמעסיקות חיילים משוחררים היום, היא איך למצוא את התשוקה שלנו בחיים? בדרך כלל שאנחנו שואלים את זה, אנחנו חושבים על לעשות את מה שאנחנו אוהבים, כזה שייתן לנו סיבה לקום בבוקר, ולמצוא דרך לעסוק בו ולבנות סביבו קריירה (בין אם זה עבודה כשכיר או עסק עצמאי).
עכשיו, אין בזה שום דבר רע. למעשה, זה הרבה יותר טוב מהגישה הישנה שאומרת שצריך לעשות תואר נטו בשביל עבודה יציבה ורווחית, גם אם אנחנו לא באמת אוהבים את זה (וכנ"ל לגבי הקמת עסקים).
השאלה היא, מה זה בתכלס אומר "למצוא את התשוקה שלנו בחיים"? ואיך עושים את זה בפועל?
הרבה פעמים אנחנו מאמינים שאנחנו צריכים למצוא תחום / עיסוק / פעילות שמביאה לנו תשוקה, כדי שנהיה מאושרים ונוכל ליהנות מהחיים. עכשיו, זה נכון שיש דברים שאנחנו אוהבים לעשות או מתחברים אליהם יותר מאחרים – העניין הוא, שזה לא בהכרח הדבר שייתן לנו תשוקה, ולכן אנחנו רוצים להבין קודם מה כן עושה את זה…
מה מאפשר לנו למצוא את התשוקה שלנו בחיים
קודם כל, כשאנחנו מדברים על למצוא את התשוקה שלנו בחיים, זה לא בהכרח אומר שיש לנו תשוקה אחת ספציפית ש"נועדנו" אליה ואנחנו אמורים למצוא אותה – למעשה, אנחנו מאמינים שיש יותר מדבר אחד שיכול לתת לנו תשוקה, ושמדובר בתחום רחב יחסית של דברים ולא בעיסוק מאוד מיוחד וספציפי.
והסיבה לזה, היא שמה שאנחנו עושים זה לא מה שנותן לנו תשוקה. כלומר, הרעיון הוא לא למצוא את התשוקה שלנו, אלא להבין באמת מה יוצר אצלנו תשוקה למה שאנחנו עושים.
במאמר אחר שכתבתי לאחרונה / לפני כמה זמן, דיברתי על הסיבה שקשה לנו למצוא תשוקה בחיים, ועל זה שהתשוקה לא נובעת מהתוצאות שאנחנו מקבלים, אלא מהדרך שאנחנו עושים. למרות שזה אולי נשמע סותר ממה שכתבתי כמה שורות למעלה, הרעיון הוא שהיא לא נובעת רק מהפעולות שאנחנו עושים, אלא מההקשר שבו אנחנו עושים אותם.
אנחנו רוצים להבין שתשוקה היא לא פעולה, אלא תוצאה – למעשה, תשוקה זה לא עיסוק שאנחנו בוחרים אם לעשות אותו או לא, אלא תוצאה שנובעת מתוך עשייה למען מטרה כלשהי. כלומר, ברגע שאנחנו מתמסרים לחזון / מטרה גדולה ועובדים למענה – זה מה שיוצר לנו תשוקה.
אם אנחנו עובדים קשה בשביל משהו שאנחנו לא מאמינים בו או מתחברים אליו – זה יוצר אצלנו לחץ.
אם אנחנו עובדים קשה בשביל משהו שאנחנו כן מאמינים בו ומתחברים אליו – זה יוצר אצלנו תשוקה.
זה לא רק מה שאנחנו עושים, אלא למען איזו מטרה
הרבה פעמים אנחנו אומרים שחשוב "לעשות את מה שאנחנו אוהבים" ולמצוא את התשוקה שלנו, רק שזה לא מספיק – כלומר, זה הרעיון הוא לא רק לעשות את מה שאנחנו אוהבים, אלא גם לעשות את זה בהקשר שאנחנו מתחברים אליו, כלומר למען מטרה, ערכים ואמונות שאנחנו רוצים לקדם.
למשל, אתם בטח כבר יודעים שאני כותב די הרבה – עכשיו, אפשר להגיד שבמובן מסוים אני אוהב לכתוב, אבל זה לא אומר שאני אוהב לכתוב בנוגע לכל דבר…
לדוגמה, היו תקופות שהייתי מעלה פה 3 מאמרים בשבוע, ולמרות שהיו לזה יתרונות – זה לפעמים גרם "להתאמץ" רק כדי למצוא על מה לכתוב, וזה גרם לזה שהרבה פעמים חיפשתי "בכוח" דברים לכתוב עליהם, ואת הדרך שבה אני כן יכול להתחבר אליהם. בגדול, זה אולי עבד בסדר, אבל הרגשתי המון לחץ מהניסיון לעמוד בקצב, ושאני מתאמץ יותר מדי ברמה שזה אפילו מתחיל קצת לעצבן אותי…
לעומת זאת, היום אני מעלה רק מאמר אחד בשבוע, ואני מפנה יותר זמן לכתיבה של פוסטים, מיילים, ולעבודה על פרויקטים מעניינים שאני מתכנן להוציא בעתיד הקרוב והרחוק – והרעיון הוא שאני בוחר על מה לכתוב ועל מה אני רוצה לדבר, ואז הרבה יותר קל לי לעשות את זה בצורה זורמת יותר, וגם ליהנות הרבה יותר כשאני עושה את זה.
יותר מזה, גם כשאני כותב את המאמר של השבוע, זה נהיה לי הרבה יותר קליל וכיף, מאחר ואני כבר במוד של כתיבה על נושאים שאני מאוד מתחבר אליהם, וקשורים לערכים ולחזון שאני רוצה לקדם – ככה שיותר קל לי לשלב אותם במאמרים ולהרחיב עליהם, וככל שאני עושה את זה יותר אני ממשיך לאהוב את זה יותר ויותר!
2 מצבים, בדיוק אותה פעולה – אבל הרגשה שונה לגמרי. כלומר, זה לא רק מה שאנחנו עושים – אלא גם ההקשר שבו אנחנו עושים את זה. זה לא רק זה שאני כותב, אלא על מה אני כותב ובשביל מה.
בקיצור, ברגע שאנחנו עושים משהו מתוך הקשר שאנחנו מתחברים אליו, שמשתלב עם האמונות והערכים שלנו, ועוזר לנו לקדם את החזון שלנו וליצור השפעה חיובית בעולם – הרבה יותר קל לנו לאהוב אותו, ובסופו של דבר זה מה שעוזר לנו למצוא את התשוקה שלנו…
