אחד הצעדים הראשונים שאנחנו רוצים לעשות אחרי השחרור מהצבא, זה להתחיל למצוא כיוון בחיים, כדי שנרגיש שאנחנו עושים משהו עם עצמנו, ומצליחים לממש את עצמנו…
העניין הוא, שבדרך כלל בתור חיילים משוחררים – כשאנחנו חושבים על למצוא כיוון בחיים. אנחנו בדרך כלל חושבים על "מה לעשות" – כלומר באיזה מקצוע אני רוצה לעסוק, איזה תואר אני רוצה ללמוד, במה אני רוצה לעבוד, וכו'.
למעשה, דרך יותר טובה למצוא את התשובה לשאלה הזאת, היא לחשוב על זה מהמקום של "איך אני רוצה לחיות" – כמה שעות אני רוצה לעבוד? מתי אני רוצה לעבוד? איפה אני רוצה לגור? מה אני רוצה לעשות בזמן הפנוי שלי? ועוד שאלות בסגנון, שהם יעזרו לנו למצוא כיוון בחיים ולהחליט בין היתר מה אנחנו רוצים לעשות (ולוודא שזה אכן מקדם את הלייפסטייל שאנחנו רוצים).
בגדול, אנחנו מאוד תומכים בכיוון החשיבה הזה (הרבה יותר מהקודם) – ועדיין, זה לא הנושא שבו אנחנו רוצים להתמקד במאמר. כמובן, חשוב גם לשים לב לדברים האלה, ולנסות להבין איך אנחנו רוצים לחיות – רק שזה לא הצעד העיקרי שיעזור לנו למצוא כיוון בחיים.
הצעד החשוב ביותר כדי למצוא כיוון בחיים
למעשה, הצעד החשוב ביותר כדי למצוא כיוון בחיים זה לא להבין מה אני רוצה לעשות, ולמען האמת, זה גם לא להחליט "איך אני רוצה לחיות". נכון, אין ספק ששני השלבים האלה חשובים – רק שיש שלב אחד שמגיע קצת לפני, וזה השלב שבו נתמקד במאמר הזה.
השלב שאני מדבר עליו במאמר הזה, הוא להבין קודם כל למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים. כלומר, אנחנו רוצים להבין מה באמת מניע אותנו בחיים, מה חשוב לנו, במה אנחנו מאמינים, וכו'.
למעשה, אני ממליץ לצפות בהרצאת TED של סיימון סינק בנושא, שבה הוא מדבר על רעיון שנקרא "מעגל הזהב", שמורכב מ-3 שכבות: מה אנחנו עושים, איך אנחנו עושים את זה, ולמה אנחנו עושים את זה.
סיימון אומר שכל האנשים יודעים "מה הם עושים" (במה אנחנו עובדים, מה העסק שלנו, איזה מוצר או השירות שאנחנו מציעים, וכו'), חלק מהם יודעים גם "איך הם עושים את זה" (מה מייחד אותנו לעומת אחרים, מה השיטה שלנו, באילו אמצעים אנחנו משתמשים, וכו'), אבל רק אחוז קטן מאוד מהאנשים מבינים גם "למה הם עושים את זה" – כלומר למה בחרנו לעשות את זה? למה זה חשוב לנו? למה אנחנו מוכנים לעשות את זה כל יום מחדש? למען איזו מטרה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים?
אז איך זה קשור לחיילים משוחררים?
אמנם בהרצאה סיימון מתייחס בעיקר לדרך שבה ארגונים ומנהיגים יכולים להשתמש בזה כדי לעורר השראה באנשים – אבל זה מתאים בדיוק באותה מידה לחיילים משוחררים שרוצים למצוא כיוון בחיים ולהבין מה הם רוצים.
אחרי הכל, ברגע שאנחנו מוצאים את הלמה שלנו – זה מעורר בנו השראה להמשיך לפעול ולעשות את מה שאנחנו עושים, כמו שאומר המשפט המפורסם (גם אם קצת קלישאתי) של ניטשה: "למי שיש למה מספיק חזק, יכול לשאת כמעט כל איך".
בדרך כלל בתור חיילים משוחררים, לרובנו אין "למה" חזק שמניע אותנו בחיים שלנו – מה שגורם לנו לקבל החלטות מתוך אינטרס. כלומר, אנחנו שמים את הדגש על מיקוד בזכויות והטבות שמגיעות לנו, לנצל מענקים ודמי אבטלה, או למצוא מקומות עבודה עם שכר הולם (או מועדפת שתאפשר לנו לקבל מענק).
עכשיו, זה בסדר לחשוב גם על הדברים האלה, ולפעמים זה שווה להתעסק איתם במידה מסוימת – הבעיה היא, שכל עוד אנחנו מתמקדים רק בדברים האלה – אנחנו לעולם לא נרגיש מסופקים ומשמעותיים באמת.
כדי ליצור לעצמנו חיים מלאי סיפוק, משמעות והגשמה – הצעד הראשון שאנחנו רוצים לעשות הוא למצוא את אותו ה"למה", כלומר הדבר שמניע אותנו בחיים שלנו, שבשבילו אנחנו קמים בבוקר, אותו חלום שאנחנו שואפים אליו, ואותם ערכים שאנחנו מאמינים בהם ורוצים לקדם בעולם.
ברגע שאנחנו פועלים ממקום הזה, אנחנו מתחילים לקבל החלטות מתוך ערכים. כלומר, אנחנו נהיה מוכנים לוותר על עבודה בשכר גבוה יותר, תנאים יותר טובים, או מענקים והטבות שמגיעות לנו – אם זה פוגע בצורה מסוימת בערכים שלנו, או שעצם הוויתור מקדם אותנו למטרה שאנחנו מאמינים בה.
וברגע שאנחנו מקבלים החלטות מתוך ערכים? אנחנו מרגישים הרבה יותר מסופקים, ההערכה העצמית שלנו עולה, ואנחנו נהנים הרבה יותר מהדרך שאנחנו עושים למטרות שלנו 🙂
כדי שנוכל לאפשר לזה לקרות, אנחנו רוצים להבין קודם למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים, מה באמת מניע אותנו בחיים, מהם הערכים והאמונות שלנו, ואיזה שינוי חיובי אנחנו רוצים לקדם בעולם…
וברגע שאנחנו עושים את זה? הכל זורם לנו בצורה הרבה יותר טבעית, והרבה יותר קל לנו לקבל החלטות חשובות בחיים שלנו, ולוודא שאנחנו ממשיכים להתקדם בכיוון הנכון 🙂
