זה טבעי להרגיש מבולבל אחרי השחרור בתור חייל משוחרר (או חיילת משוחררת כמובן), בעיקר כי בגלל היציאה הפתאומית מהמסגרות לחיים עצמאיים, וגם כי חסרים לנו כלים ומיומנויות שיעזרו לנו להצליח בחיים בתור חיילים משוחררים…
למעשה, יש סיבה מאוד מרכזית לכך שכמעט כל חייל משוחרר מרגיש מבולבל אחרי השחרור, ובמאמר הזה אנחנו הולכים להבין איך אפשר להתגבר עליה.
מאז שאנחנו קטנים אנחנו שומעים כל כך הרבה קולות שמובילים אותנו לחיות את החיים שלנו בצורה מסוימת, ומגדירים את הסטנדרטים שצריכים להיות לנו, את השאיפות שצריכות להיות לנו, ואת הדברים שאנחנו צריכים להשיג בחיים שלנו.
העניין הוא, שבגלל שלכל אחד מאיתנו יש חלומות, תשוקות ורצונות שונים, והרבה אנשים לא מתחברים לנורמות שמגדירים לנו – זה גורם לזה שמשהו בפנים מרגיש לנו לא שלם.
מצד אחד, יש לנו שאיפות, חלומות ורצונות משלנו – אבל מצד שני, אותם רצונות לרוב לא מתאימות לסטנדרטים של החברה,
ולכן אנחנו מפחדים ללכת אחריהם, ומנסים "להתאים את עצמנו" ולהשתלב בזרם של כולם, דבר שמוביל אותנו להרס עצמי (במיוחד כשזה נמשך לאורך זמן).
הצעד הראשון למי שמרגיש מבולבל אחרי השחרור
הדרך הנכונה למנוע מצורת החשיבה הזאת להגביל אותנו, היא להבין שהרבה מהמחשבות שיש לנו היום – הם תוצאה של אותן אמונות שהוטמעו בנו לאורך כל חיינו.
זה לא אומר בהכרח שהם לא נכונות, וזה לא אומר שאנחנו לא צריכים לחיות לפי האמונות האלה – מה שכן, הן בהחלט לא נכונות לכולם, ובטח שלא מדויקות ל-100% מהאנשים. למשל, יש אנשים שיעדיפו לעשות תואר ולמצוא עבודה כשכיר בהייטק, ויש כאלה שיעדיפו ללכת בכיוון יצירתי יותר, כמו ציור, תיאטרון, נגינה וכאלה.
הנקודה היא, שבגלל שהאמונות האלה לא נכונות לכולנו – זה גורם לנו לחוות סתירה בין הרצונות הפנימיים שלנו,
לבין אותן אמונות שמגדירות את "הנורמה", והקונפליקט הזה גורם כמעט לכל חייל משוחרר (או חיילת משוחררת) להרגיש מבולבל אחרי השחרור, ולהתמודד עם המון דילמות מורכבות…
ואם לא ניפטר ממנו?
יכול מאוד להיות שנבחר לעשות משהו שאנחנו לא באמת רוצים, רק בשביל לרצות את ההורים שלנו, בגלל שאומרים שזה מקצוע "נחשב", או לא משנה למה – ושבסוף נמצא את עצמנו מגשימים חלום של מישהו אחר…
אבל אנחנו חיים רק פעם אחת! אנחנו באמת רוצים לבזבז את החיים שלנו בלהגשים חלום של מישהו אחר? לא תהיה לנו הזדמנות נוספת להגשים את החלומות שלנו…
אז למה שלא נלך על זה עכשיו??
ברגע שאנחנו יודעים לזהות את הקונפליקט הזה, ולהבדיל בין הרצונות שלנו לבין הרצונות ש"הושתלו" לנו על ידי הסביבה – כבר עשינו את הצעד הראשון כדי לפתור אותו, להבין מה אנחנו באמת רוצים לעומת מה ש"צריך" לרצות, ולהחליט בדיוק לאן אנחנו הולכים ומה המטרה שלנו.
