בדרך כלל שחיילים משתחררים,
הם נוטים ליפול לאחת מ-2 גישות:
מצד אחד,
יש את הגישה שאומרת 'ליהנות מהרגע':
לצאת למסיבות, מסעדות, בילויים, טיולים, חופשות…
וזה נחמד, אין ספק –
אבל מבלי להיערך נכון,
זה מכניס אותך לבור עמוק שקשה לצאת ממנו:
אין לך כסף לחיות ממנו,
קשה לך למצוא עבודה ולהתפרנס –
ואתה פשוט נשאר תקוע :\
אז אולי בשנה / שנתיים / שלוש הראשונות אתה נהנה מזה –
אבל השנים הבאות?
הולכות להיות סבל טהור
מצד שני,
יש את הגישה ההפוכה,
שאומרת שכדאי לדאוג לעתיד שלך –
לעשות פסיכומטרי, להשלים בגרויות, ללמוד לתואר [ואפילו לתואר שני]
כדי שכבר בגיל 28 [פחות או יותר]
תהיה כבר עם מקצוע ביד 🙂
והאמת היא, שיש כאן יש 2 בעיות:
1. אתה שורף את השנים הכי יפות שלך על לימודים שלא בהכרח מעניינים אותך [ואולי אתה אפילו שונא]
2. התואר שעשית לא בהכרח משרת אותך, ואתה לא באמת מוצא עבודה בתחום, או שהעבודה שאתה מוצא לא באמת עוזרת לך לדאוג לעתיד כמו שהבטיחו לך…
למעשה,
הפתרון הוא בעצם לשלב בין 2 הגישות האלה:
לבנות עתיד – ללמוד איך באמת עושים את זה [ולא כמו שהחברה רגילה לספר לנו] כך שבשנים הקרובות תוכל להגשים את המטרות שלך, ולהגיע ללייפסטייל שאתה חולם עליו.
ליהנות מהחיים – מה זה שווה לבנות לעצמך חיים שאתה סובל בהם? החוכמה היא לדעת ליהנות מהחיים לאורך הדרך על בסיס יומיומי 🙂
אז איך עושים את זה בתכלס?
קצת קשה להסביר את זה על רגל אחת –
אבל בתור התחלה,
אתה רוצה להבין מה אתה רוצה לעשות
ואיך אתה רוצה לחיות,
להציב לעצמך מטרות בהתאם –
ולמצוא את הדרך הכי מהנה לשם 🙂








2 תגובות
היי
אני מאד נוטע לחשוב על העתיד יותר מלהנות מאמציו עכשיו (להנות מהחיים )
אני יודעת שזה תכונה טובה אבל במידה מסוימת
וזה מאד מציק לי לפעמיים
מה לעשות ?
היי, מצטער על הדיליי אבל תודה על השיתוף 🙂
קודם כל הכל בסדר, לכולנו יש נטייה לצד כזה או אחר, וזה יכול גם להשתנות לפי תקופות או בהתאם לדברים שעברנו.
אם את מרגישה שאת נוטה יותר לחשוב על העתיד (גם אני מצאתי את עצמי שם הרבה זמן בעבר),
באופן אישי הייתי ממליץ להתחיל בהדרגה, למשל להגדיר לעצמך פרק זמן קצוב ביום לפעילות כלשהי שאת נהנית ממנה,
למשל חצי שעה / שעה לראות סדרה שאת אוהבת, לשבת בפארק ליד הבית, לשמוע שירים ולרקוד, או כל דבר שעושה לך טוב.
לי באופן אישי זה עזר באותה תקופה, וגם הרגיע את החלק במוח שחושב על העתיד ומפחד "לשקוע" יותר מדי בהנאות בהווה.
באותו אופן אפשר גם להגדיר זמן קצוב לעבודה / חשיבה / תכנון, למשל שעה מסוימת בערב שבה אנחנו מפסיקים להתעסק בעבודה ובחשיבה על העתיד, ונהנים מהזמן הזה לפני השינה.
מקווה שזה עוזר לך, ושיהיה בהצלחה 🙂