fbpx
isabell-winter-lzYZEDJ8fbo-unsplash

5 דרכים להטמיע ידע חדש ולהפוך אותו לטבע שני

כולנו יודעים שחשוב ללמוד כל הזמן, אבל כדי להפיק מזה את המקסימום ולהשתפר באמת - אנחנו רוצים ללמוד איך להטמיע ידע חדש, ברמה כזאת שוכל לניישם אותו באופן טבעי, בלי שנצטרך לחשוב על זה - במאמר תגלו 5 דרכים לעשות את זה:
כולנו יודעים שחשוב ללמוד כל הזמן, אבל כדי להפיק מזה את המקסימום ולהשתפר באמת - אנחנו רוצים ללמוד איך להטמיע ידע חדש, ברמה כזאת שוכל לניישם אותו באופן טבעי, בלי שנצטרך לחשוב על זה - במאמר תגלו 5 דרכים לעשות את זה:

ללמוד ידע חדש זה כמעט תמיד דבר טוב, במיוחד שזה קשור לנושאים שמעניינים אותנו, ותחומים שאנחנו רוצים להתפתח בהם. אני מניח שזה לא חדש לכם, שככל שנלמד יותר, ככה נוכל להתפתח יותר ולהשיג יותר בסופו של דבר – 
 
השאלה היא, איך מיישמים את זה בפועל? אחרי הכל, המטרה היא לא לזכור את כל המידע כמו תוכי, אלא להטמיע ידע חדש וליישם אותו כדי לשפר את החיים שלנו, נכון? וזה בדיוק מה שאנחנו הולכים ללמוד לעשות היום במאמר: 
 

למה חשוב להטמיע ידע חדש 

כמו שכבר אמרתי פה לא מעט, אני מאוד אוהב ללמוד את התחום של תקשורת בינאישית והשפעה – אני מאמין שזה יכול לעזור לי המון בכל תחום בחיים, בין אם זה עבודה, עסקים, זוגיות, ובכללי להכיר ולהתחבר עם אנשים חדשים… העניין הוא, שאם בזמן שיחה עם אנשים אני תמיד צריך לחשוב על כל המידע שלמדתי – זה מונע ממני להיות מרוכז בשיחה עצמה, נכון? 
 
לצורך העניין, נגיד שאנחנו מגיעים לראיון עבודה – התכוננו אליו כמו שצריך, ואנחנו יודעים איך להתנהג ומה אנחנו רוצים להגיד כדי שיהיה לנו את רוב הסיכויים לעבור אותו – באיזה משני המצבים ילך לנו יותר טוב: אם אנחנו צריכים להתאמץ ולחשוב באופן מודע איך להתנהג, מה לעשות ומה להגיד תוך כדי השיחה, או כשזה בא לנו באופן טבעי ואנחנו יכולים להיות מרוכזים בשיחה עם המראיין? 
 
בדיוק בגלל זה, אנחנו רוצים להטמיע ידע חדש, ברמה כזאת שנוכל ליישם אותו באופן בלתי מודע, מבלי שנצטרך להתאמץ ולחשוב עליו כל הזמן – תוך כדי שיחות, אינטראקציות, או כל דבר אחר שנעשה באותו הרגע… 
 

איך להטמיע ידע חדש בפועל 

בדיוק כמו שכשאנחנו מתחילים ללמוד נהיגה, אנחנו צריכים להיות מרוכזים בכל פעולה שאנחנו עושים (עם זה להעביר הילוך, לאותת, לפנות, וכו'), אבל אחרי מספיק שיעורים אנחנו מתרגלים לעשות את הפעולות האלה באופן טבעי – ככה נוכל להטמיע ידע חדש בכל תחום שאנחנו רוצים להשתפר בו, ולהגיע לרמה שאנחנו מיישמים את הידע מבלי שנצטרך לחשוב עליו כל הזמן: 
 
לכן, ריכזתי במאמר הזה 5 דרכים שיעזרו לנו להטמיע ידע חדש, ולהפוך אותו למשהו שברור לנו ואנחנו מבינים (ומיישמים) באופן טבעי: 
 
1. לתרגל אותו בשטח וליישם – כן. אני מניח שלא חידשתי לכם פה. זאת הדרך שרובנו מכירים כדי להטמיע ידע חדש, ובדרך כלל זה הדבר שעובד הכי טוב: אחת הסיבות היא שזה לחוות את החוויה בכל החושים שלנו, כלומר לראות, לשמוע, ולהרגיש איך זה לעשות את זה בפועל – אחרי הכל, זה מאוד שונה שאנחנו לומדים משהו בתיאוריה, מאשר כשצריך ליישם את זה בזמן אמת, וזה יכול להיות מלחיץ, מאתגר, ומורכב יותר ממה שזה נשמע… 
 
ועדיין, לא תמיד אנחנו יכולים ליישם את הדברים בשטח בזמן שאנחנו רוצים (נגיד אם יש אילוצים, או שמדובר בידע / טבלאות / מושגים שצריך לשנן ואין באמת מה ליישם), לכן אפשר להיעזר גם בדרכים נוספות כדי להטמיע את הידע… 
 
2. למידה רטרואקטיבית – להיזכר בסיטואציות שקרו לי בעבר, ולהשליך עליהם את התובנות החדשות: כמו שאמרתי, לא תמיד אנחנו יכולים להטמיע ידע חדש ברגע שאנחנו לומדים אותו – מה שכן, אנחנו יכולים להיזכר במצבים שקרו לנו, שבהם או שיישמתי את הדברים וזה עזר לי, או שלא יישמתי אותם ובגלל זה דברים לא הלכו כמו שרציתי… 
 
הרעיון המרכזי בלמידה רטרואקטיבית, זה שהרבה פעמים זה עוזר לנו להבין למה מה שעשינו גרם לתוצאה מסוימת, בין אם רצויה או לא רצויה – ולפי זה להבין איך לשמר ולשכפל את התוצאה (אם היא רצויה), או איך אפשר להימנע ממנה ולהשתפר בפעם הבאה (אם היא לא רצויה): 
 
למשל, נגיד שלמדתי שאם אני נותן ביקורת ישירה על האדם עצמו, ולא על ההתנהגות שמפריעה לי (נגיד "אתה מעצבן" במקום "מה שעשית עצבן אותי"), זה רק מחריף את המצב וגורם לצד השני להתעצבן – יכול להיות שנזכרתי בסיטואציה שבה אמרתי למישהו בתיכון "אתה מעצבן", וזה גרם לו לצעוק עליי ולקלל אותי – משהו שאז לא הבנתי למה זה קרה, אבל עכשיו אחרי שלמדתי את זה, אני יכול להסיק שזה ככל הנראה מה שגרם לו להתעצבן, וללמוד מזה להבא… 
 
3. לנסות ללמד מישהו אחר – ברגע שאנחנו מנסים ללמד ולהסביר למישהו אחר משהו חדש שלמדנו, זה עוזר לנו לסדר את הדברים טוב יותר בראש, וברמה מסוימת גם להטמיע את הידע החדש בצורה טובה יותר – אם זה מרגיש לכם יותר בנוח, אפשר להשתמש בזה בעיקר על חברים קרובים או משפחה, או אנשים שנרגיש איתם בנוח גם אם נפקשש קצת בהסבר (במיוחד בהתחלה, כשהנושא טרי ורק עכשיו למדנו אותו) 
 
4. לסכם מחדש במילים שלנו – האמת שזה קצת דומה לסעיף הקודם, רק שפה שאנחנו שומרים את זה לעצמנו, ומנסים להסביר לעצמנו – גם כאן, ככל שנדע להסביר את זה בצורה יותר טבעית ורגילה, יהיה לנו יותר קל להתחבר לזה ולהבין את זה, והנושא יישב לנו יותר טוב בראש… 
 
למשל, אנחנו קוראים פרק בספר, או מקשיבים לשיעור בקורס – ואחרי שאנחנו מסיימים, אנחנו מסכמים במילים שלנו את מה שהבנו מזה: השאיפה היא לכתוב את זה בצורה כזאת שמספיק שנקרא רק את מה שכתבנו, ונוכל להבין (לפחות בגדול) במה מדובר ומה זה אומר. 
 
5. חוויה רגשית חזקה – הרבה מהדברים שאנחנו לומדים ונטמעים לנו עמוק בתת-מודע, נצרבים לנו בעקבות חוויה רגשית חזקה שחווינו: הרבה פעמים זה מה שיוצר לנו אמונות מגבילות שאנחנו רוצים לפרק, אבל זה יכול לקרות גם במובן חיובי (נגיד כמו הרצאה שהיינו בה ועברנו בה חוויה עוצמתית ששינתה לנו את החיים), וכמובן שאפשר ליזום בעצמנו מצבים שיכניסו אותנו לחוויה רגשית חזקה תוך כדי הלמידה – למשל כמו ללמוד דרך בידור, סיפורים, או סרטונים חווייתיים (כאלו שמשלבים אנימציות למשל) 
 
חוויה רגשית חזקה זאת דרך מהירה להטמיע ידע חדש, בין אם זו חוויה שלילית מהרגל שאנחנו רוצים להימנע ממנו, או חוויה חיובית מהרגל שאנחנו רוצים להעצים 🙂 בנוסף, אפשר ליישם את זה גם בעזרת השיטות הקודמות: למשל, בזמן שאנחנו נזכרים במשהו שקרה לנו, ונופל לנו אסימון שמוביל לתחושה רגשית חזקה שמשאירה בנו חותם… 
 
 
עד כאן 5 דרכים להטמיע ידע חדש – מקווה שלמדתם משהו חדש ושנהניתם מהמאמר, ואשמח לשמוע עם יש לכם רעיונות לדרכים נוספות 🙂 

תשתפו אותי ב..

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

המשך קריאה

אולי יעניין אותך גם...

תשתפו אותי ב..